אתר כיתת המנהיגות- י'3 ק"ש

שירת החשק

שירת החשק, מופיעה בשירה העברית בספרד מראשיתה, היא קרובה לשירת היין ולפעמים כרוכה בה ללא הפרד.                                                                         שירי החשק, להבדיל משירי האהבה, תיארו בדרך-כלל את התשוקה שחש האוהב- האומלל, הסובל מפצעי אהבה שרק אהובתו הנחשקת עשויה לרפא.        
הוא משתוקק לאהובתו היפה, אך היא לרוב מוצגת באדישותה ואף באכזריותה כלפיו.

שירת החשק  מעצבת עולם שוחר תענוגות, מברך על הנאות החושים, נענה בלא עכבות לחמדות הלב ולתשוקות – ומייפה אותם באמנות פיוטית מגוונת ועשירה, במסיבות עינוגים בבתיהם או בגניהם של אצילי הקהילות היהודיות, שהיו דגם החיקוי לרבים.‏                                                                 
ניתן ללמוד על כתיב שירת החשק שכותבים את שירה זאת במצב של קונפליקט בין המינים (זכר לנקבה ,זכר לזכר).                                                                       הקונפליקט בשירה הוא במצב שהנקבה לא עונה על חיזורי הגבר או שמשפחתה שומרת עליה מפני גברים, או במצב שגבר מחבב גבר ודבר זה לא היה רגיל באותה תקופה בעצם אהבה שאי אפשר לממש.

*הדבר המהפכני בתקופת שירי החשק(ימה"ב)היה, שבתקופת ימי הביניים שני המינים "גילו" אחד את השני, החלו קשרי אהבה בין אותו בני המין.                         גברים נמשכים לגברים מערכות יחסים ללא קשר לנישואין              

כידוע עד לתקופה זאת, ספרי השירה היו מיועדים לשבח את אלוקים(ספר תהילים)או שירים הנמצאים בתנך, ספר הקדוש(שירת דבורה מרים ועוד...).

את אותם שירים היה נהוג להקריא בבית הכנסת ואותם כתבו אנשי הדת.

לעומת זאת את שירת החשק כל איש אשר רצה לכתוב יכל.                                                              
בשירת החשק לא משבחים את אלוקים ולא מזכירים בשירים אלה אמצעים הקשורים לדת, ובנוסף על כך לא מקריאים אותם בבית הכנסת.

דוגמה לשיר חשק:

בְּעֵת חֵשֶׁק [יְעִירֵנִי], אֲדַלֵּג / כְּאַיָל לַחֲזוֹת עֵינֵי כְבוּדָּה,

וְאָבוֹאָה, וְהֵן אִמָּהּ לְנֶגְדָּהּ / וְאָבִיהָ וְאָחִיהָ וְדוֹדָהּ.

אֲשׁוּרֶנָּהּ, וְאֶפְנֶה לַאֲחוֹרָי / כְּאִלּוּ לֹא אֲנִי רֵעָהּ יְדִידָהּ.

יְרֹא מֵהֶם, וְעָלֶיהָ לְבָבִי / כְּלֵב אִשָּׁה מְשַׁכֶּלֶת יְחִידָהּ.

פירוש שיר החשק:

הדובר השר התגעגע לבחירת ליבו, וכאשר האהבה העירה אותו, הוא רץ אליה בקלילות ובזריזות. כאשר הגיע לביתה, ראה שבחברתה יושבים כל בני המשפחה ודודה. הוא הופתע ונסוג אחורה, כאילו אינו מכיר אותה. הוא חשש מפני הנוכחים שמא יפגעו בו או בה. ליבו התמלא בצער, כי הוא ידע שאיבד את אהובתו, וצערו דומה לצערה של האם שאיבדה את בנה היחיד.

בשיר חשק זה אין תיאור לתכונות האהובה, כי השיר ברובו עצוב, מלבד הבית הראשון. והוא מבוסס על הומור, על הפער בין הציפיות לבין המציאות, כגודל הציפייה כך גודל האכזבה.

הסיטואציה המתוארת מתאימה לכל דור.
 

מקורות מידע: ויקפדיה, האקדמיה ללשון העברית,מט"ח

 

.