אתר כיתת המנהיגות- י'3 ק"ש
סופרג'יזם
תנועת נשים שנלחמה למען זכות הצבעה לנשים. התנועה פעלה בעיקר באנגליה ובארה"ב בסוף המאה ה-19 . מקור שם התנועה במילה סופרג' (suffrage) שמשמעותה זכות בחירה.
התנועה פעלה במהלך העת החדשה (מהמאה ה-15 עד היום). העת החדשה מאופיינת בשינויים רבים בכל תחומי החיים התפתחו בה תנועות לאומיות שנאבקו לחירות ולהגדרה עצמית, ונוסדו מדינות עצמאיות
בעקבות המהפכה הצרפתית (1789-1793) ופרסום הצהרת זכויות האדם של הפרלמנט הצרפתי (1789) החלה התעוררות של תנועות פמיניסטיות ברחבי אירופה וארה"ב. עם זאת, במאה ה-19 עדיין לא הוכרה במרבית מדינות העולם זכותן של נשים להצביע או להשתתף בהליך הדמוקרטי ונשללו מהן זכויות אזרחיות רבות.
נשים רבות נאבקו למען הזכות לבחור- להשפיע בתחום הפוליטי והחברתי בשווה לגברים ובסוף המאה ה-19 החלו להתאגד לקבוצה ולהכניס לתודעה החברתית שגם לאישה מגיע זכויות- סופרג'יזם.
תחילה הנשים התפרצו לכנסים פוליטים ושאלו את הנואמים מהי עמדתם לגבי זכויות שוות לנשים ולגברים כאחד, הן הקימו את ה"ארגון החברתי המדיני לנשים" והוציאו לאור עיתון שנקרא "זכות הצבעה לנשים".
ב1907 הארגון ערך הפגנה בהייד פארק וב- 1911 ראש ממשלת בריטניה הבטיח להן להעביר הצעת חוק בנושא זכות ההצבעה לנשים ובתמורה ביקש מהן שקט, אך הוא לא עמד בהבטחתו. אז פרץ המאבק האמיתי. במרץ 1912 נופצו חלונות מרבית משרדי הממשלה בלונדון, תיבות דואר נשרפו, חוטי טלפון נחתכו, והופצו שמועות על פצצות שהוטמנו ברחבי לונדון. מאותו רגע החלו הסופרג'יסטיות להיאסר והעדיפו לרצות מאסר על פני תשלום קנס מכיוון שבעקבות מעשיהן התקשורת תעסוק בנושא וכך הן תכנסנה לתודעה החברתית. המאסרים גרמו לכותרות רבות בנושא וכשהכותרות דעכו, הסופרג'יסטיות פתחו בשביתת רעב. בבתי הכלא האכילו אותן בכפייה מה שעורר כותרות נוספות וגרם לביקורת ציבורית רבה. למרות זאת המשיכו להיאבק. הן קשרו את עצמן לעמודי חשמל ברחוב מושבו של ראש הממשלה והתפרצו למכוניתו בעת ששהה בה כדי להרצות לו על חשיבות מתן זכות ההצבעה לנשים.
פעולת המחאה המפורסמת ביותר של הסופרג'יסטיות התרחשה במרץ 1912 בשעות הצהרים. הסופרג'יסטיות הסתובבו בחנויות הכלבו של לונדון, העמידו פנים שהן חלק מההמון עד שהגיע אות והן החלו לנפץ את חלונות הראווה בחנויות.
מאבקן של הסופרג'יסטיות הוביל למתן זכות ההצבעה לנשים ברחבי העולם, כאשר נקודת המפנה של המאבק הייתה פרוץ מלחמת העולם הראשונה. במהלך המלחמה הגברים יצאו להלחם והיה חוסר בכוח אדם במפעלים ובבתי החרושת, ולכן הנשים יצאו לעבוד במקום הגברים שנלחמו.מצב זה איפשר להן לעבוד בפעם הראשונה וכך הוכיח לחברה שגם נשים יכולות לשמש ככח עובד בשווה לגברים.
המדינה הראשונה שהעניקה לנשים זכות הצבעה היא ניו-זילנד (1893) אך הן לא הורשו להתמודד לפרלמנט.
תקופה זו הייתה מהפכנית מאחר ולפני מאבק הסופרג'יסטיות הנשים היו מופלות לרעה מהגברים ולא היו להן זכויות בסיסיות שלנו נראות כברורות וטבעיות. לא ניתנה להן הזכות ללמוד במוסדות אקדמאיים, לעבוד, להיות בעלות רכוש וכו'. השליטה הייתה בידי הגברים וכלל ההחלטות היו מתקבלות על ידי גברים בלבד. לנשים לא ניתנה האפשרות להביע את דעתן ולהצביע בדומה לגברים. מקומן של הנשים לא נראה בחברה .
לפני עליית הסופרג'יסטיות נושא מעמד הנשים בכלל לא היה בעל מודעות חברתית. לאחר המאבק הנשים קיבלו זכות בחירה ומעמדן היה שווה לגברים.ההחלטות התקבלו ע'י ייצוג נשי וגברי שווה כאחד.
תחילה השלטון לא ראה בנשים כחלק מאזרחיו ובזכות מאבק הסופרג'יסטיות חל שינוי ביחס השלטון לנשים .
ראשית, ניתנה לנשים אפשרות לבחור בבחירות דמוקרטיות. שנית, ניתנה להן האפשרות לעבוד במקומות תעסוקה שונים שלא התאפשרו להן קודם כמו מפעלים. ניתן להוסיף ולומר כי גם כיום ישנם הבדלים בתנאי התעסוקה בין נשים לגברים, הן בשכר והן ביחס המעסיק למועסקותיו.