top of page

שבתי צבי

שבתי צבי נולד ב1 באוגוסט 1626, ביום שבת (ועל שם יום זה נקרא "שבתי") באיזמיר .בצעירותו למד שבתי אצל רבני איזמיר ונחשב לחכם מאד. לקראת היותו בן עשרים, החל שבתי צבי להתבודד רבות ולעסוק במיסטיקה ובקבלה.  ב-1648 חווה התפרצות גדולה של התקפים וחזיונות מהם סבל, ובחזיונו נאמר לו כי הוא משיח ישראל. התפרצותו לא זכתה לאהדה רבה כלל, ואנשים לא התייחסו לדבריו וראו בו כחולה נפש. בתקופה זו החל לעבור על איסורים הלכתיים תוך כדי שהוא הוגה את השם המפורש (יהווה) שזהו איסור חמור מאד. רבני איזמיר לא קיבלו אותו ושבתי גורש מהעיר. במשך השנתיים שלאחר ההתפרצות, קיבץ לעצמו שבתי קבוצת תלמידים שאותם לימד לימוד עיוני של הקבלה. הוא עובר במהלך אותה תקופה עוד כמה וכמה טראומות, אשר משפיעות אף הן על תפקודו, והוא אינו פוסק במנהגיו הזרים והמשונים.

בימי שהותו באיזמיר שקע שבתי צבי ככל הנראה בדיכאון, ואחיו שהתביישו בו ציידו אותו בכסף למחייתו ושלחו אותו לארץ ישראל. בדרכו לישראל עבר שבתי במצריים, ומשם המשיך לירושלים, בה עסק בלימוד קבלה. מעמדו היה נכבד וסחף אחריו קהל תלמידים ומעריצים נרחב ונכבד שהלכו בעקבותיו ובעקבות הרעיון שהוא משיח האל.

נתן העזתי היה חכם יליד ירושלים שהתגורר בעזה, ועסק במיסטיקה וקבלה גם כן. גם אותו פקדו מספר חזיונות וחלומות, ויום אחד התגלה לו בחזיון דמותו של שבתי צבי, ונאמר לו כי האיש הזה הוא המשיח. השמועה על חזיון המשיח הגיעה למצרים, ושבתי מיהר לפגוש את נתן העזתי. נתן הכריז על שבתי כמשיח, ואמונתו של שבתי בעצמו הלכה וגברה. הוא האמין כי ביום המיועד יוכל לעשות נסים ונפלאות ולהפוך העולם לפי חפצו. הוא החל לעסוק ב"תיקון" ולרפא אנשים רבים ממחלות שונות.

שבתי ונתן מקימים את תנועת השבתאות שהיא תנועה משיחית קבלית שהתפתחה סביב דמותו של שבתי שהוכרז כמשיח היהדות. עוד ועוד יהודים נסחפו אל תנועת השבתאות החדשה. בתנועה הכריזו נתן ושבתי על ביטולן של חלק ממצוות, והתירו לעבור על עברות שנחשבו לחמורות ביותר.

שבתי הולך יחד עם מאמיניו ומעריציו הרבים לקושטא שבטורקיה, למטרת גאולה, וכדי לפגוש את הווזיר הגדול (הסולטן של האימפריה העות'מאנית לאותה תקופה). בדרכו נעצר, והובא לפני מועצת הממלכה, שם הועמדה לפניו הברירה לצאת להורג או להתאסלם.

שבתי מחליט להתאסלם, ומשנה את שמו לעזיז מחמט אפנדי.
התאסלמותו של שבתי צבי גרמה לזעזוע עמוק למאמיניו, שבמשך זמן רב סירבו להאמין בדבר.
שבתי צבי חיי כמוסלמי אך קיים גם כמה ממנהגיי היהדות. לתורת האסלאם קרא "תורת החסד", ולתורת היהדות "תורת האמת". השלטונות האשימהו בדו פרצופיות, והוא הוגלה לאלבניה ונעלם מתודעת הציבור.

שבתי צבי מת בשעת תפילת נעילה ביום הכיפורים ה'תל"ז (1676) והוא בן 50.

בעקבות הזעזוע שהשאיר אחריו שבתי צבי, היהודים שהאמינו בו נחלקו. חלקם סרבו להאמין להתאסלמותו של המשיח, וחלקם המשיכו להאמין בדרכם, כפי שעשו לפני הגעתו של שבתי. חוקרים רבים מזהים את משבר השבתאות כאחת הסיבות שהביאו להתפרצות החילוניות. בנוסף, חוקרים רבים רואים גם את הזעזוע שהשאיר אחריו שבתי כגורם להתפתחות תנועת החסידות.

שבתי צבי היה מהפכן, אשר שינה את תפיסת העולם בקרב יהודים רבים בעולם. הוא הפיק ויצר חוקים חדשים ובעצם יצר דרך חדשה של אמונה, שסחפה אחריה חלק גדול ונכבד מן עם היהודי. כמו שציינו קודם, שבתי האמין כי הוא המשיח, וכי בידיו הזכות לחולל שינויים בהלכות ובחוקי יהדות מקובלים שהיו בעבר, למשל: ביטול צום תשעה באב = צום עתיק לזכר חורבן בית המקדש. מעתה, מפסיקים כל היהודים לצום ביום זה, בשל החלטת שבתי. דוגמא נוספת – חגיגת שלושת ההרגלים ביום אחד בצורה שונה ולא רגילה ומקובלת – שבתי החליט לשבת בסוכה (סוכות), לערוך ליל סדר (פסח), ולקרוא את תיקון שבועות (שבועות). שבתי צבי היה למהפכן משום שסחף אחריו כשליש מיהודי העולם בכלל, אשר האמינו כי דרכו היא הנכונה וזאת משום שהאמינו כי הוא המשיח. מעשיו נחשבו למהפכנים משום שמעשיו המוזרים והשנויים במחלוקת שינו את תפיסת העולם של יהודים רבים, וחוללו שינוי בדרכם של יהודים רבים ביום יום.

bottom of page