פאולוס

פאולוס

חז"ל (חכמינו זכרונם לברכה‏)‏

‏הוא כינוי לתקופה שנמשכה כ600 שנה, ראשיתה היא בחורבן בית ראשון (בסביבות שנת -596) וסופה בחתימת התלמוד הבבלי בסביבות שנת 500. חז"ל הניחו את היסודות לכל התורה שבעל פה. במרכז תקופתם וזאת בניגוד לתקופת המקרא במרכזה ניצב הנביא, עומד החכם, שעיקר עיסוקו לימוד התורה, שינון ופרשנות יצירתית של התורה. חכמים אלו נחלקים לקבוצות אחדות: תנאים, זוגות, סבוראים, אמוראים. את יצירתם של חז"ל ניתן לחלק ל2 סוגים- יצירה הלכתית ויצירה אגדתית ביהדות ישנן כתות שונות פרושים (שם גנאי לחז"ל) צדוקים, האיסיים, הקראיים, השומרונים וישוע שהיא בעצם הייתה הכת של ישו שמאורגנת סביב ישו ופאולוס במהלך מסעותיו בדמשק ישו או אלוהים התגלו אליו וגרמו למהפך גמור בדעותיו.

פאולוס

פאולוס או שאול התרסי נולד בשנת 6 לפנה"ס בעיר היוונית תרשיש(כיום טורקיה) וחי עד שנת 67, הוא הטיף בשם ישו ונקרא בעקבות זאת "שליח" או "ה" או "שליח הגויים הוא חונך כיהודי על פי התורה ותיאר את עצמו כיהודי וכפרושי(אחת מהכתות של חז"ל), למד בירושלים וכיוון שידע היטב יוונית ורומית הייתה לו אזרחות רומית, הוא סייע לפרושים במאבקיהם בנוצרים ועסק ברדיפה אחרי הנוצרים ושימש כמרגל של הפרושים. לפאולוס הייתה השפעה מכרעת על היווצרות הדת הנוצרית לכן נחשב לאבי הנצרות.
פאולוס סלד מתורת ישראל ולכן הקים דת חדשה. הוא מתאר ברית חדשה שנכרתה בין האל ובני האדם. ברית חדשה זו המבוססת על אמונה, תפילה ואהבה. ניצבת בניגוד לברית הישנה המבוססת על המצוות. מבחינת פאולוס, וזאת הוא מביע גם באיגרתו אל הרומאים כשאומר: "אני הנימול האחרון", יש להבדיל בין הברית הישנה זו של עם ישראל ההיסטורי וזו החדשה של ישראל האמיתיים. הברית הישנה ומצוותיה הם של " ישראל שבבשר" שמרכזו הרוחני במקום פיזי: "ירושלים של מטה". למתנצרים החדשים, עם ישראל החדש, יש ברית החדשה, הם אינם נזקקים עוד למצוות, הם "ישראל שברוח" ומרכזם מופשט וממוקם ב "ירושלים של מעלה". פאולוס הקים דת חדשה המבטאת את "ישראל שברוח" ולא את "ישראל שבבשר" כלומר כדאי להשתייך לדת החדשה לא צריך לעשות דברים מבחינה פיזית לדוגמא לקיים ברית מילה, לשמור כשרות, לנשק מזוזה ולהניח כיסוי ראש על ראש האישה ועוד. בניגוד "לישראל שבבשר" פאולוס הקים את "ישראל שברוח" והאמין שדת צריכה להתבסס על אמונה אהבה וגאולה ולא על מצוות ומעשים פיזיים שהכרחיים להשתייכות לדת היהודית על סמך הפסוק "והאמן ביהוה, ויחשבה לו צדקה" –איגרת הרומאים פרק י"ד-. פאולוס הבין כי החשש הגברי מחיתוך בסכין של איבר המין יפחיד את המיועדים להצטרף וכי ביהדות זו החובה. בעקבות דעותיו של פאולוס הוא ביטל את ברית המילה –מעשי השליחים פרק ט"ו- . ויצר את הברית החדשה שכוללת את האיגרות ששלח פאולוס איגרות אלו הן יסוד התאולוגיה הנוצרית, ויש שם מעין "פסקי הלכה" שעיצבו את דמותה של הנצרות

לדעתנו המעשה של פאולוס היה מהפכני, הוא הוביל והקים את הברית החדשה ויצר תרבות חדשה ודרך חיים חדשה לגמרי , הוביל את ההתנתקות מדתות אחרות מהאמונה במצוות ובתורה, ביטל את המצוות וגרם בשינוי דתי ותפיסתי בכל העולם, מבחינת מבחן התוצאה לו פאולוס לא היה מחליט לקחת ולהוביל את הכת הקטנה שמנתה כאלף אנשים עוד בימי ישו בעל הכת הנוצרית שהייתה חלק מהיהדות פאולוס הוביל אותה לתקופה שנייה לביטול מצוות אחרות ולהקמת הברית החדשה שמשנה את התפיסה ואת הדרך של האמונה וביטול המון חוקים כמו ביצוע מצוות וביטול ברית המילה. התאולוגיה של פאולוס מהווה למעשה את הבסיס התאורטי להתפתחות הכנסייה הנוצרית בעתיד והמניעים שהביאו להתנתקות הנצרות מהיהדות והיווצרות הברית החדשה. אם פאולוס לא היה מקים את הברית החדשה סביר להניח שכיום הנצרות לא הייתה בין הדתות החזקות בעולם.