אתר כיתת המנהיגות- י'3 ק"ש

יאשיהו

יאשיהו מלך יהודה מלך מ-641 או 639 עד ל-609 לפנה"ס, היה בנו של אמון. הוא נמשח למלך בגיל שמונה, לאחר שאביו נרצח על ידי מתנקש.
עיקר חשיבותו של המלך יאשיהו בתיקוני הדת הרחבים שעשה.
המקורות המדברים אודות מותו של יאשיהו הינם מעטים מאוד. ישנם שני מקורות מקראיים, במלכים ב' כ"ג, כ"ט-ל' ובדברי הימים ב כ-כה, אשר מספקים ממצאים מעטים ובעיקר נראים כסותרים אחד את השני ומשאירים אותנו בסימן שאלה גדול.
תחילה יאשיהו מצא את ספר התורה , מכאן יאשיהו פיתח רפורמות שהן :

 

• ביעור הפולחן הזר

• חיסול הבמות מישראל

• מעבר מעבודת ה' במקדש ובמה לעבודת ה' בבית הכנסת – מזבח ומנחה לתפילה וקריאה בספר.

רפורמה  היא תהליך שינוי שיטתי והדרגתי של סדר חברתי.
הדבר אשר היה מהפכני ברפורמה שהביא יאשיהו היה שהמאזן הכלכלי-חברתי השתנה בגלל שכוהנים שכיהנו בערי השדה נותרו מחוסרי עבודה. עד לרפורמה של יאשיהו היו מתפרנסים הכוהנים מתרומות ,מנתחי קורבנות שהגיעו להם מכל קרבן שהקריבו- כל פעם שאנשים רצו לאכול בשר , לחגוג, להודות ולשבח את ה' ולכפר על חטאים הם הקריבו קורבן ומכל מעשה כזה קיבל הכהן כסף.  עקב התקבלותה של הרפורמה חוק ריכוז הפולחן- הבמות בערי השדה נהרסו ואנשים שרצו להקריב קורבן היו צריכים לצאת למסע לירושלים כי רק שם היה ניתן להקריב קורבנות ובשל כך נפגעה פרנסתם של הכוהנים ולא היה בהם "צורך". בנוסף , הרפורמת ריכוז הפולחן של ירושלים הובילה גם להשלכות דתיות. ירושלים, שהייתה עד אז לאחת הערים בישראל אך לא המרכזית שבהו,  גם אם יוחס לה מעמד של קדושה , הפכה לאחר ריכוז הפולחן לעיר המרכזית. העובדה כי רק שם נערך הפולחן העלה את קרנה והפך אותה למרכז הדתי של הממלכה.  פולחן הקורבנות איבד את מרכזיותו בחיים הדתיים בגלל שהיה ניתן להקריב קורבנות רק בירושלים ופעולת הקרבת הקורבנות הפכה לנדירה מאוד. אנשים "התעצלו" ללכת עד לירושלים כדי להקריב קורבנות וזה גרם לכך שהמנהג הפך ליותר ויותר נדיר וקשה היה לראותו בתדירות שנעשה לפני הרפורמה.